לימוד על מכונית אוטומטית
רקע
בישראל ניתן ללמוד על רכב פרטי רגיל ואוטומטי – דרגה בינלאומית – B
תלמיד שיעבור בישראל, מבחן נהיגה מעשי (טסט) על רכב הילוכים רגיל (ידני) יקבל רישיון נהיגה על כול רכב מדרגה זו – B. מי שיבחר ללמוד על רכב אוטומטי יקבל רישיון נהיגה דרגה – B עם הגבלת היתר – לרכב אוטומטי בלבד.
מזה כ 25 שנה (?!), מחייב החוק 28 שעורי נהיגה של 40 דקות כול אחד, או 19 שעורי חובה של 60 דקות כול אחד, ללא קשר לסוג תיבת ההילוכים של הרכב הפרטי – דרגה B.
על אף כניסה אופנתית קלה, של כלי רכב מסוג – ‘מיני ידניים’, בחלקם המכריע של כלי הרכב בישראל, מותקנת תיבת הילוכים אוטומטית. אם כך, באופן בולט וחד משמעי, הרכב המועדף במדינת ישראל הנו אוטומטי, ומספר כלי הרכב הרגילים (ידניים), הולך ופוחת באופן משמעותי, ביחס לכלי הרכב האוטומטיים.
אולם, מרבית לומדי הנהיגה הצעירים, עדיין לומד על רכב בעל הילוכים רגילים, ואותו רוב מגיע לביתו וצובר ניסיון על הרכב המשפחתי הנפוץ בישראל – אוטומטי.
רק חלק מאוד קטן, ממקבלי הרישיון הנדון, ינהגו פרק זמן כלשהו, במהלך חייהם גם במכונית בעלת תיבת הילוכים רגילה. מי שלא זקוק לכך במפורש (מי זקוק ?) בהמשך חייו, כבר לא יחשוב לרגע לנהוג במכונית שאינה אוטומטית.
ככול שחולפים החודשים, שבהם נוהג הנהג החדש במכונית המשפחתית האוטומטית, כך, הולך ופוחת הסיכוי שאותו נהג יעלה בדעתו לנהוג ברכב הילוכים רגיל.
רק לצורך בחינת הקביעה הנ”ל, יכול כול אחד מהקוראים לבחון: מי מהצעירים המוכרים לו, שקיבלו רישיון נהיגה בחמש השנים האחרונות, אכן נהג ביום מימיו על רכב הילוכים רגיל, מאז שעבר את אותו מבחן נהיגה (טסט)? רוב הסיכויים, שיום הטסט היה היום האחרון, שבו נהגו חלקם המכריע של התלמידים על רכב ידני.
אז מדוע מרבית תלמידי הנהיגה בישראל בוחרים ללמוד על מכונית רגילה?
תשובתם של רוב הנשאלים תהיה – שיהיה! אולי אצטרך בעתיד.. או מה יגידו החבר’ה? שאני חנון? או ‘התפיסה’ השמרנית של חלק גדול מההורים, הסבורים שהעולם עצר מלכת, וגם הצאצא המתבגר שלהם חיי בעולם דומה לזה שהיה מנת חלקם. בעבר, סביב שנות ה -70-80, כול נהג חדש, הגיע הביתה לרכב הילוכים – כי זה מה שהיה! אבל העולם ‘עף’ קדימה, והיום המתבגר מגיע הביתה היישר לרכב האוטומטי!
חלק מהתלמידים ישיבו, שהם ‘כבר מתכוננים’ לנהוג חזרה הביתה, בליל מלילות, ברכבו של חברם – ‘השיכור העתידי’, ש.. בעצם, גם לו תהיה, כמו להם, מכונית אוטומטית מהוריו.
אבל התשובה המודרנית ל – 2013, כבר יותר מתמקדת ‘במסעותיהם’ ביבשת אירופה, שהרי אז, יהיה זמן מצוין להתחיל להתמקצע (להתברבר..) בהילוכים, במקום ליהנות מהטיול.
טיעון נוסף מצביע על צריכת דלק נמוכה יותר ביחס לאוטומטי. בחירת רכב ידני לצורך חיסכון בדלק, דומה, מבחינה כלכלית, לבחירה, שלא להפעיל את המזגן ברכב, שכן הפעלת המזגן מזניקה את צריכה הדלק בכ 20%.
אולם, כאשר מקור ההעדפה הברורה של הנהג הישראלי באוטומט, היא בנוחות הנהיגה, האם מישהו מעלה בדעתו לנהוג בחום הישראלי, מבלי להפעיל את המזגן רק בגלל צריכת הדלק?
טוב יעשה נהג, המבקש לחסוך בצריכת הדלק, אם יפעל לשינוי הרגלי נהיגתו, שכן שינוי הרגלי הנהיגה, יביא לצלילה דרמתית בצריכת הדלק, ויהיה זה רק בונוס נוסף, לשיפור רמת הנהיגה והקטנת הסיכונים הנגזרים ממנה, לרמה אפסית, כפי שמשתקפים בספר
בתמצית, ניתן לומר, שההחלטה מתבססת על אחת או על שתי הסיבות העיקריות הבאות:
1. חברתית – בין תלמידי תיכון
2. הורית – בבית שבו ההורים מקובעים בהרגלי עבר.
מאליו יובן כי החלטות מסוג זה, אינן נתמכות בהיבט המעשי.
תהליך לימוד הנהיגה
חלק ניכר מתלמידי הנהיגה ‘הופך את הקערה על פיה’ וכמות שיעורי החובה המינימאלית הופכת למקסימאלית. התלמידים דורשים ממורי הנהיגה להגישם לטסט על פי כמות שיעורי החובה, (שמשרד התחבורה לא פעל להגדילה מזה כ 25 שנה), כשרמת נהיגתם עדיין רחוקה מהרמה הנדרשת.
בתהליך לימוד הנהיגה, משקיע המורה אנרגיה רבה בהנחיות שוטפות לתפעול הרכב הרגיל (ידני). עיקר הלימוד מתמקד, אם כך, בתפעול הרכב. עבור התלמיד זהו תרגול קשה הדורש ריכוז רב וממקד את תשומת לבו בעיקר בתפעול ושליטה ברכב. בשלב זה בד”כ מטפל המורה בכל המתרחש בדרך ובתנועה. לאחר כמות שיעורים, שאינה מבוטלת ביחס לשיעורי החובה, מגיע התלמיד הממוצע לשליטה סבירה כלשהי במכונית, ואז ניתן להתמקד יותר בדרך ובתנועה. בשלב זה מתחיל למעשה לימוד הנהיגה האמיתי והעיקרי, האמור להכשיר את הנהג לנהיגה נכונה ובטוחה במגוון תנאי דרך ותנועה. אולם דווקא אז, חש התלמיד שמיצה עצמו (כי לטעמו הוא שולט בתפעול הרכב…) ודורש לקטוע את החלק החיוני כול כך בלימוד (לא חיוני בתודעתו..) ולגשת לטסט. מאליו יובן כי דרך זאת פסולה מיסודה, אך מורי נהיגה רבים נאלצים לעמוד שוב ושוב בלחצים המתוארים ומגישים את התלמידים לטסט. אם כך, המורה והתלמיד משקיעים את עיקר התרגול בתפעול הרכב וזונחים (המורה ‘בעל כורחו’) את הלימוד האמיתי – התעסקות במצבי דרך ותנועה.
להתמקד בדבר האמיתי – אוטומט
מאחר ובישראל חלקם המכריע של הנהגים נוהגים, או ינהגו בעתיד, במכונית אוטומטית, מיותר להכשירם בשלב הבוסר (לימוד ראשוני) על הילוכים. ממילא לא ינהגו ברכב כזה, וכשירצו לעשות כן, יהיה זה כעבור זמן רב, אשר יפגע ביכולתם הנרכשת. יתרה מכך, אלה מהם (כמעט כולם) אשר למדו על רכב בעל מנוע דיזל, יתקשו מאוד, אם בכלל יוכלו, להתחיל בנסיעה מהמקום מבלי לכבות שוב ושוב את מנוע מכונית הבנזין שתגיע לידיהם. מסקנה זו, היא פרי ניסיון רב מתלמידי נהיגה שהפסיקו את הלימוד אצל מורה מסוים, בעל רכב, מנוע דיזל ידני (רוב רכבי ההוראה הידניים בעלי מנוע דיזל), והגיעו אל מורה בעל מכונית מנוע בנזין רגילה (ידנית). מה יהיה עליהם, כשיחליטו לאחר כשנה ויותר לנהוג ברכב הילוכים ידני? ועוד כשבד”כ מדובר במנוע בנזין… ואז, כמתואר, יתקשו מאוד כשיתחילו ‘להתמקצע ולהתברבר’ במסעם הדמיוני באירופה.. האם לא יזנחו אז, את הניסיון הכושל, ויחושו ‘להתעטף בחומו’ הידידותי והמוכר של הרכב האוטומטי?
עמדתי המנומקת, הנה לעבור ללימוד על רכב אוטומטי. גם עבור מי שחושב כי בשלב כלשהו בחייו ינהג על הילוכים רגילים. עדיף תחילה על אוטומט.. (ועבור הרוב המוחץ של התלמידים יהיה זה גם סוף פסוק). לאחר תקופה שבה יצבור ניסיון כבעל רישיון, תמיד יוכל נהג, לעבור הכשרה ייחודית על הילוכים (ולקבל פטור מתיאוריה). ההחלטה ללמוד על אוטומט אינה בלתי הפיכה! עבור רוב התלמידים, יעבור הלימוד על המכונית האוטומטית בקלות יחסית, בכמות שיעורים פחותה משמעותית מהלימוד על מכונית ידנית, ובהתמקדות וטיפול בעיקר במצבי דרך ותנועה. כול התפעול הסיזיפי של רכב ההילוכים יחסך מהם. תשומת לבו של המורה והנחיותיו השוטפות יתמקדו, אם כך, בכול הנעשה בכביש והתלמיד שהוסרה מעליו גזרת התפעול הסיזיפי של רכב ההילוכים, יתמקד אף הוא בכביש.
כך יוכלו הנהגים החדשים ללמוד את הדבר האמיתי, ותעלה רמת נהיגתם הראשונית תוך שהם רוכשים בסיס טוב ובטיחותי יותר לעתיד.
(הארה/הערה, גם למשרד התחבורה)
סיכום
הרכב האוטומטי הנו הרכב המועדף בישראל, בעיקר משום שהוא מאפשר נוחות מרבית בלחצי תנועה, שהם שגרת יום בארצנו.
הלימוד על רכב בעל תיבת הילוכים רגילה, עדיין מתאים למי שמתכוון לעבוד כמוסכניק, כטכנאי שרות, או שמחכה לו רכב ידני בבית.
לציבור הרחב אין שום סיבה מעשית ללמוד נהיגה על רכב בעל תיבת הילוכים רגילה.
לימוד נהיגה ברכב אוטומטי, עולה בקנה אחד עם התפתחות הטכנולוגיה בעולם, ואף עם המגמה העולמית, לשימוש במכוניות חשמליות והיברידיות. העולם ‘טס’ קדימה, וככול שיחלפו השנים תהפוך תיבת ההילוכים הרגילה, לפחות ופחות רלוונטית עבור הציבור הרחב…
