אלימות בנהיגה
הקדמה: המורכבות שבנהיגה
רמת הנהיגה בכל נסיעה נגזרת משני המרכיבים המרכזיים האלה:
1. הגורם הקבוע – מי אתה בתור נהג?
מודעות, יכולת, ניסיון, דפוסי התנהגות.
2. הגורם המשתנה – מה מצבך כעת?
מצבך הפיזיולוגי והנפשי הנתון לתנודות: ערנות, קשב, ריכוז, מצב רוח (עצבנות)
מחקרים אמריקאיים (מהשנים האחרונות)
א. שלוש דרגות של אלימות בנהיגה:
1. עצבנות
2. אגרסיביות
3. אלימות
1. עצבנות שקטה – הנהג העצבני הממהר, מתחרה, או סופג מנהג אחר ועובר לעצבנות. (לטענת החוקרים, כל אדם נכנס מפעם לפעם למצב של עצבנות בנהיגה)
מסימני העצבנות – חדירה אל מעטפת הבטיחות של הנהג האחר, חוסר התחשבות בסכנות, נסיעה מהירה במיוחד, שינוי פתאומי בנתיבים, עצירות פתאומיות, הנהג בלתי צפוי ומתייחס לנהגים אחרים כאל הפרעה ואל תנאי כביש ותמרורים כמעכבים ובתוך כך עובר על החוק.
2. אגרסיביות – הנהג האגרסיבי מבצע את כל אותן הפעולות שמבצע הנהג העצבני אלא שבמקרה זה, תוך כוונת פגיעה ברגשות משתמשי הדרך האחרים.
הנהג נוטה לקלל, לצעוק על הנהגים לעצמו בחלל הרכב או כלפי הנהגים עצמם. נועץ מבטים מאיימים, צופר באגרסיביות, וחודר למעטפת הבטיחות של האחר מתוך כוונה להסיטו מנתיבו או לגרום לו להגביר מהירות.
3. אלימות – הנהג האלים לוקה בכל הרעות החולות שהוזכרו בדרגות הקודמות ומוסיף עליהם ניסיונות פגיעה פיזית בכלי הרכב האחרים והולכי הרגל, כאקט של ‘חינוך’, עד כדי מכות, ושימוש בכלי נשק
ב. מקורות העצבנות
1. ריבוי כלי רכב על הכביש
2. צפיפות בכביש ובמרחב האישי – לחץ תנועה ופקקים משנים נהיגה בפקק עצמו, בהיחלצות ממנו ובנסיעה שאחריו.
3. תחושות איחור
4. מריבה או שיחה טעונה
5. נורמות תרבות –מנטאליות הנהגים- חוסר כבוד הדדי
6. מספר האינטראקציות בין נהגים – לכל נהג כמות סבלנות מסוימת
7. טעויות עברות וסיכונים שמקורם בנהג האחר
ג. הפחתת העצבנות
העצבנות השקטה, מהדרגה הראשונה הנמוכה, נבנית עד שהיא מתפרצת על הכביש, ופוגעת כמעט בכל נהג ישראלי בשלב כלשהו במהלך השבוע. הדבר יוצר נהיגה מסוכנת אף בקרב נהגים סולידיים וגורמת לתאונות דרכים שהיו נמנעות לולא עצבנותם.
1. מזעור מקור הלחץ – הנהג יוצר במוחו תסריט קודר. צריך להיכנס לפרופורציות.
2. במקרה של איחור מתממש ובא – לשאול עצמנו: מה הכי גרוע שיכול לקרות מאיחור זה? האם שווה לסכן ולהסתכן בנהיגה עצבנית? כפות מאזניים…
אם כי לנהגים יש מערך צידוקים המאפשר להם לנהוג בפראות ועדיין לא להיחשב בעיני עצמם למסוכנים… מערכת צידוקים מבלבלת…
אם הנהג צריך להגיע ב 12 למשל, וכרבע שעה לפני המועד הוא עדיין רחוק זמן של כחצי שעה ממנו, הוא ינסה לדחוס בדקות שנותרו את כל אורך הנסיעה הצפויה.
חשוב לוותר. להחליט מראש על הגעה בזמן סביר ולהודיע על איחור או עיכוב.
בתודעתנו לכוון להגעה המגלמת את האיחור. כך נמשיך לנהוג ברגיעה ללא לחץ האיחור כי הרי החלטנו מראש שנגיע מאוחר יותר.
3. נהגים פרועים מסכנים ומרגיזים – לגורם ההפתעה מהאירוע בכביש השפעה רבה.
כאן נכנסים כל תרחישי הנהיגה בספר ‘נהיגה לחיים’.
הנהג המסוכן יעשה במוקדם או במאוחר את התאונה שלו ועדיף שלא נהיה חלק ממנה.
חשוב ללמוד, ולתרגל את כל תרחישי הנהיגה ההגנתית כך שלא נופתע מסיכון כלשהו.
כותרתו המשנית של הספר: ‘כנגד כל הסיכונים’, מכוונת להדגיש את המוטו הקובע:
“יש לך אפשרות למנוע כמעט כל תאונה אף שאינה באשמתך”
כאן אבקש להרחיב ולומר שהנהיגה לחיים נועדה לסכל כל תאונה צפויה עוד לפני התרחשותה ובדרכו של הנהג המאמץ את עקרונותיה, אין הפתעות הכל צפוי וידוע מראש.
התמודדות עם עצבנות שמקורה במשתמשי הדרך האחרים, היא בעיקר מודעות לכל תרחישי הנהיגה וכשהסיכון מתממש מתקבל הדבר בשלוות נפש.
לדוגמא: נהג המודע היטב לאפשרות שבעת פניה ימינה ינסה רכב אחר כמו אופנוע, לחדור מצדו הימני, יחפש במראה הימנית את האופנוען ולא יופתע כשיתממש הסיכון. כך יקבל זאת בשלוות נפש שתרחיקו מכל עצבנות העלולה לגאות בו אילו לא היה נערך לכך. הרווח שלנו כפול:
א. שמרנו על עצמנו ומנענו תאונה
ב. הפחתנו לחץ ועצבנות כי לא הופתענו מהשטות
חיוני ללמד תפיסה זו החל מכיתות היסודי בבתי הספר
חיוני לוותר, להישמר! לעזור לנהג הממהר או המנסה לצאת מחניה – לוותר ולהישמר.
אם נוותר הנהג האלים יגיע לתאונה רק עם הנהג האלים…
שחמט.. מה הגרוע העלול להתרחש???
דוגמאות נפוצות לתרחישי נהיגה ודרכי התגוננות
– נהג לא מפנים שהרווח (המצב הדומם) עומד להיסגר, ומשתחל דרכו
– נהג לא מודע למעברי החציה והבדיקות הנחוצות
– לנסיעה לצד מכוניות חונות
– כביש צר וחסום מגיח נהג שאמור להמתין כי דרכו חסומה ויוצא מול הנהג שדרכו פנויה…
– חניות כפולות, עצירות ממושכות תוך הפרעה לתנועה הזורמת
– אי שמירת רווח – הצמדות..
ועוד דוגמאות רבות אחרות מתוך הספר: ™נהיגה לחיים