מתי מורידים את סבא מההגה
מבוא
ישנם לא מעט נהגים מבוגרים מאוד, שנהיגתם אחראית ובטוחה, ועל כן חשוב להבהיר שהפגיעה האפשרית בכושר נהיגתם של האוכלוסייה הקשישה, כפי שתתואר בהמשך, אינה מתייחסת באופן גורף לכלל אוכלוסייה זו ועל כל מקרה להיבדק לגופו.
הנהיגה ההגנתית גורסת, שאם הנהג נמצא במצב שאינו מאפשר לו נהיגה בטוחה ואחראית כמו למשל בעייפות קיצונית, עליו להפעיל ביקורת עצמית ולוותר על הנהיגה באותן שעות.
על פי עיקרון זה, הייתי מצפה מהנהג המבוגר מאוד(סבא), ומבני משפחתו והקרובים (ומכל נהג באשר הוא), לקחת אחריות ולבחון האם הם או הקרובים להם, עדיין כשירים לנהיגה או אולי הגיע הזמן לוותר עליה?
מכאן שבכל הנוגע לאי כשרות פיזית ומנטאלית, אין החלוקה בין נהגים מבוגרים לאחרים, צודקת בהכרח ויכולות אלה המאפשרות נהיגה אחראית ובטוחה אינן מותנות רק בגיל.
בכלל מהיכרותי עם גילאי ה 65-70 נראה כי המחקרים שהכלילו את טווח הגיל הזה כחלק מאוכלוסיית המחקר, די חטאו למטרה ובכל הנוגע למגבלות הקשות שמיד יתוארו, היה עדיף להקצות גילאי 70 +
לפי נתוני מחקר עולמיים, משתווה חלקם של הקשישים (בני 65 ומעלה) בתאונות קטלניות למעורבותם של קבוצת הנהגים הצעירים ( בני 18- 24 הקבוצה המסוכנת ביותר) במדדים של תאונה פר ק”מ נסיעה.
נהגים בני +65, מעורבים ביותר מ 10% מהתאונות הקטלניות למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על פחות מ 5%.
בבריטניה נמצא כי נהגים הסובלים מאלצהיימר, מוותרים על נהיגה רק בחלוף שנתיים, בממוצע, מאבחון המחלה. ממחלות דמנטיות, דוגמת האלצהיימר סובלים כ 5% מבני 65-74 וכ 50% מבני 80 +. אחד מכל חמישה נהגים בריטיים המאובחנים כדמנטיים מסרב להפסיק לנהוג.
חלק מנתוני תאונות הדרכים בישראל מצביעים על מעורבות נהגים מבוגרים עד פי שבעה יותר בתאונות דרכים עם נפגעים (ומה עם נזק…?) בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסייה.
הסטטיסטיקה בישראל מצביעה על ריבוי תאונות חזית-צד ותאונות בהן מעורבים הולכי רגל עם נפגעים במעורבות נהגים מבוגרים הרבה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה.
עם זאת כאמור
בכל הנוגע לאי כשרות פיזית ומנטאלית, אין החלוקה בין נהגים מבוגרים לאחרים, צודקת בהכרח ויכולות אלה המאפשרות נהיגה אחראית ובטוחה אינן מותנות רק בגיל.
כדי לנסות ולהבין את תפקודם הירוד של המבוגרים ו- או הקשישים, או כדי לנסות ולהבין מה עלול להשתבש אצל ‘סבא’ ולפגוע בכושר נהיגתו – ננתח את
המורכבות בנהיגה:
עפ”י האיור שבעמוד הפתיחה בספרי ‘נהיגה לחיים’ מתוארת עין המשדרת למוח. המוח קולט את הנתונים, מעבד אותם ושולח תגובה המפעילה את הגפיים.
העין
מייצגת את כל המידע הויזואלי המשודר אל המוח וכמובן שגם לאוזניים ולחוש השמיעה תפקיד בנהיגה. אם כך העיניים הנן סנסורים- חיישנים, המשדרים אל המוח את כל אשר ביקש מהן לשדר לו, וכאן אני מבקש להצביע על המודעות והניסיון של הנהג אשר שלח את עיניו לתור אחר הסכנות במקומות ובמצבים שבהן הן עלולות להסתמן.
מאליו יובן כי חושיו של ‘סבא’ , כמתואר, אינם חדים כבעבר וראייתו, כמו גם שמיעתו, הפכו כבדים. התופעה מחמירה בלילה ובמזג אוויר המקשה עוד על הראיה.
המוח
מוחו של הנהג מנהל את הנהיגה. הוא קולט את כל אשר שידרו חושיו, משווה את המתקבל אל מול מאגר הנתונים הנמצאים בו (הזיכרון), מעבד אותם ב (ע) וחלילה לא ב (א) ,מקבל החלטות לעתים תוך בחירת חלופות, ובסיום התהליך שולח אותות תגובה אל הגפיים.
כשאנו חושבים על כל התהליך הזה, המתחולל בראשו של ‘סבא’, ממרומי גילו המופלג, ברור שעלולה להיות כאן בעיה. בנהיגה נדרש כושר קבלת החלטות בזמן קצר, אולם מוחו הפך כבד חשיבה ואינו צלול כבעבר, הכל מתנהל שם במסורבלות, ואף תוך ליקויי חשיבה ועוד לא הזכרנו את הסובלים מדמנצייה דוגמת האלצהיימר וטרם הורדו מההגה. חוסר התמצאות במרחב, קושי ושיבוש בקליטת הנתונים ופענוח סביבת הדרך הנם בעיות שאין להתעלם מהן.
תגובה
אותות התגובה שאותן משדר מוחנו נמדדות במהירותן ובאיכותן.
נביט באיור שבעמוד 146 – 147, ונבחין בתהליך קבלת התגובה ובמסוכנות האיחור בתגובה (השטח האדום) ונבין את חשיבותו של מוח צלול ומהיר.
מהירות התגובה הממוצעת לבן אנוש היא כ ¾ שניה. מהירות תגובתו של ‘סבא’ ממרומי גילו, הנה בד”כ איטית מאוד ביחס לממוצע ולעתים אין בה די כדי לקדם פני סכנה.
איכות תגובתו של ‘סבא’ קשורה קשר הדוק למתחולל במוחו. שם התרחש עיבוד הנתונים ושם התקבלו ההחלטות לביצוע, וכבר אמרנו שהחשיבה הפכה לקויה וכבדה…
בנהיגה אין מקום לירידה ניכרת ביכולת המנטאלית ואין מקום לתגובה איטית ולקויה.
מהירות תגובה – איטית – קולט חושב מחליט לאט
איכות תגובה – לקויה – כושר קליטה חשיבה החלטה לקוי
ביצוע
עם שיגור התגובה אמורות הגפיים הנבחרות לבצע את הפעולה או הפעולות הנבחרות. גם בחלק זה לוקה ‘סבא’ ביכולת תנועה איטית ומסורבלת שאינה כתמול שלשום.
אז איך ‘סבא’ מפצה ומתגבר על ליקויו הפיזיים והמנטליים?
בטיחות מול זרימה
חוקי התנועה ועקרונות הנהיגה הנכונה, מבוססים על העיקרון של בטיחות מול זרימה. כל זמן שהנהג נמצא באזורי ומצבי סיכון חייבת הבטיחות להיות מעל הכל. אולם בכל מצב שהבטיחות מאפשרת לזרום יש לזרום ואת האיזון הזה על הנהג לבצע באופן מיטבי.
תגובותיו של נהגנו המבוגר לגרויי הדרך והתנועה הנן איטיות. הוא חייב לחוש ביטחון מאחורי ההגה, והדרך המודעת שלו להגיע לכך, כמו גם מסורבלותו שאינה תלויה ברצונו, מביאים אותו לנוע לאט, ואז הוא אינו זורם…
אם כך, נפגעת הזרימה, הוא מפריע לתנועה, הוא יוצר סביבו לחץ, עקיפות מסוכנות, צפירות… הוא הופך להיות נטל ואף סכנה לכל משתמשי הדרך האחרים.
סימני נסיגה בנהיגה
איך לאבחן ש’סבא’ כבר אינו כשיר לנהיגה?
בריאות כללית:
נסיגה פיזית ומנטאלית
1. מחלות דמנטיות,
2. שכחה, חוסר אונים מול משימות פשוטות, בלבול
3. תלונות על ראיה קלושה בחשכה
4. שימוש בתרופות (סוכרת, לחץ דם, בעיות לב) הפוגעות בכושר הנהיגה.
5. התדרדרות בריאותית כללית (ירידה ביכולת התגובה הפיזית והקואורדינציה)
ביצועי נהיגה
1. עצבנות שאינה אופיינית (צפירות של המבוגר, העברת ביקורת, התפרצויות) הדבר מצביע על ירידה בכושר הנהיגה. עצבנות בכביש עלולה להביא לתאונה.
2. תגובות מאוחרות ולא מידתיות לסכנות
3. קצב נסיעה איטי מהרגיל
4. שיוט בנתיב הנסיעה (התקרבות לתנועה נגדית או סמוכה)
5. תגובות שליטה לא מתונות (היגוי, האצה, בלימה)- לחיצה על גז במקום בלם…
6. התעלמות מסכנות בכביש
7. פספוס רמזורים
8. מצבי כמעט תאונה
9. תאונות עצמיות קלות (קשיים בחניה- ריכוז רק בתמרוני יציאה והתעלמות מהכביש)
סביבה
1. גורם לצפירות רבות סביבו
2. בעיות ניווט –חוסר התמצאות
דגש על הישנות האירועים
כיצד מורידים את ‘סבא’ מההגה?
סיטואציה עדינה ולא נעימה אולם לנוכח ריבוי סימני נסיגה הופכת להכרחית.
הורדת ההורה המבוגר מההגה אמורה להגן לא רק עליו אלא גם על סביבתו הקרובה.
בד”כ תהיה התנגדות חריפה מצד המבוגרים שהנהיגה אפשרה להם חופש פעולה, עצמאות, וחיזקה את הדימוי העצמי שלהם.
שלב א’
סיפורים – הצגת דוגמאות וסיפורים על מבוגרים אחרים שירדו מההגה.
שלב ב’
הצעת אלטרנטיבות לנהיגה – תחבורה ציבורית (זולה יותר למבוגרים), חוסכת מאמץ בנהיגה, הנאה מהנוף, פתרון לניווטים, פתרון לבעיית חניה.
שלב ג’
הוכחה בעת נהיגתו – להפנות את תשומת ליבו לשגיאות או לפעולות מסוכנות שהוא מבצע, וע”י כך להוכיח אותו שהוא אינו כשיר לנהיגה.
שלב ד’
עימות – במקרים חמורים יש לדרוש ממנו להניח את רשיונו.
שלב ה’
רשויות – במקרים קיצוניים ניתן לפנות לרשויות ולבקש את התערבותם
נהיגה לחיים
יש לך אפשרות למנוע כמעט כל תאונה אף שאינה באשמתך!
תנ”ך וגרסה אנציקלופדית לנהגים המעונינים לא רק להבין את ההגיון העומד מאחורי חוקי התנועה אלא אף לסגל לעצמם הרגלי נהיגה מצילי חיים…